צָחַק

צָחַק(b. h.) to be bright, to laugh; to jest, sport. Pi. צִיחֵק same. Macc.24b לכך אני מְצַחֵק (Ms. M. משחק, v. Rabb. D. S. a. l. note) therefore I am glad. Gen. R. s. 53 (ref. to Gen. 21:9) אין מצחק אלא גלויוכ׳ ‘sporting alludes to licentiousness, v. צְחוֹק. Ib. ועושה … מצחק and pretended to be only jesting; a. e.V. שָׂחַק.